הסיפורים משתנים,הדמויות משתנות,התפאורה שונה,אך הדפוס חוזר על עצמו יותר ויותר פעמים.ההתקעות בסיפורים האישיים,ההתקעות בעבר,האמונות הפנימיות המחלישות ומדכאות...כל אלה ועוד מביאים לסיטואציות שבהן האדם מביט יותר מדי פעמים ביום,בשבוע, בחודש ולאורך שנים ארוכות במה שאין לו ,במה שחסר לו.
החוסר הזה יכול להיות חומרי,יכול להיות רגשי ו/או גם וגם.הביטוי לכך בגופנפש הוא בספטומים גופנייםו/או רגשיים,התנהגותיים כגון : כאבי ראש חוזרים ונשנים, כאבי גב , סחרורות ,עייפות וחולשה עד לחדלון,דיכי,דכאון ,כעסים תכופים,חרדה , חוסר ענין ,אפטיות ,קשיי נשימה ,השמנה , מע' חיסונית חלשה ועוד....
המשמעות היא שהאדם נמצא בסטרס מתמשך.כתבתי על כך,הרציתי על כך אפילו הכנתי רשימת טיפים "רשימת הסופרמרקט של רונית" כך אני קוראת לזה "כיצד להשתחרר מהסטרס"
להסיט את המבט אני אומרת.להביא את כל האורות של חברת החשמל למקום אחר, אל ה"יש".
במקום "לחפור" באין ,במקום להתחפר ב"בור", יש וכדאי להעתיק את המודעות למה שיש בחיים, לדברים הקטנים ולדברים הגדולים.אין זה משנה.הקטנים עושים את הגדולים ,בסופו של דבר.
יהיו שיגידו לי "את חושבת שזה כ"כ פשוט? זה קשה ".כאן אני אומרת,בואו נתחיל עם המילים שאנחנו בוחרים להתבטא בהם בחיים. בואו נחליף את המילה "קשה" במילה "לא קל" ,כי בעצם,תת המודע והיקום שומעים את המילה "קל" וכך נוצרת התנועה לשם ....:)
הרגלים לא קל לשנות.הרגלים נוטים לחזור על עצמם ובמיוחד בתהליך של שינוי ויצירת מודעות,אלא שברגע שיש נחישות ורצון לשינוי,זה אפשרי.צעד צעד.ממש.צעד אחר צעד, זה הקצב.
התייחסתי לזה גם בלהיות או לחדול...?
העיסוק שלי הוא להביא לשינוי ,להעצים את אלה שבוחרים לצאת מהחושך לכיוון האור ויפה שעה אחת קודם.
גם בשדה קוצים יש פרחים,גם השמש מאירה מבעד לעננים. גאות ושפל באים במחזוריות.מילת מפתח לחיים היא "זה זמני".זהו קוד שיכול להיטיב בנקודות הנמוכות של החיים,לזכור כי הכל יחסי, זמני.גם אנחנו כאן על הפלנטה זמניים ובתוך כל זה ליצור את השגרה הנעימה,את השגרה המשמחת,את השגרה שנותנת את הבטחון.איך?
כך- מה שמכעיס/מוריד/מלחיץ/מדכא - out
מה שמשמח/מטיב/מחזק/מפרגן - in
כך צעד אחר צעד אפשר ליצור את מה שנכון לנו
כמה שנכון לנו
ועם מי שנכון לנו.
מאחלת
שנה טובה
