חזרתי.כבר מספר ימים שאני כאן בארצינו,עם החדשות ,האוהלים , מעצרים וסיפורים...מסרבת להתקרקע.ממש לא מתאמצת. זורמת.... הודו זה כאן :)
לחצות את ההימלאיה אינו עניין של מה בכך, לראות את הדאלי לאמה, מקרוב,לחוש בקדושתו,גם זה לא קורה כל יום ולא יומיים.להפקיר את גופי ונפשי בידיו של נהג הודי המחובר לצפצפה ולנוהל שיירה,גם זה לא ברור מאליו.
כן אפשר להבין. היה זה הטיול,בהא הידיעה.המון עוצמה פגשתי שם,בהרי ההימלאיה, עוצמה של טבע,של צבעים,מים זורמים.אפרופו מים ,אפשר להגדיר את החוויה בכללותה ,ביסוד המים.יש להם הרבה מים,במונחים שלא נבין לעולם, נהרות שוצפים בזרימתם, הרים מושלגים ,מים בכל פינה,רחוב,סמטה,מעבר...מים ובכל זאת , הלכלוך פושט ומתפשט בכל ,יש הפסקת מים, בעיות ניקוז מים, שטפונות מים, מים קרים...כך סובב לו הגלגל סביב המים,אסור לשתות מן המים. מים קרים.....מצאתי עצמי מתקלחת באוהל, 3 מעלות, והמים הזורמים? מקנקן שבארצינו משמש ללימונדה....למתוח את גבולות היכולת האישית,הרגשית, ההשרדותית...מדהים וראה זה פלא, המים הספיקו ...לישון ולסמוך על הנהגים, להתחבר כמעט מיידית ל"זמן הודו".אמרו שתי דקות? התכוונו בין עשרים לשעתיים, אמרו חמש דקות? זה כבר תלוי.......
הפרות ברחובות,הכלבים המשוטטים, הקופים המשחקים ואיה החתולים? תעלומה שטרם פתרנו.
החיוך והרצון לעשות למען, לעזור,להושיט, נעם לנו מאוד .חבל לאדק והמצ'וויל פראדש. הנהג המקסים שתבע סלוגן, בכל פעם שעצרה שיירת הג'יפים: "maybe fhoto mabe toylet" , נפלא !!!!
צילמתי, וצילמתי,וצילמתי וברגע אחד,לא ברור נעלמה המצלמה על כל 300+ תמונותיה,ותגובתי היתה,ברוח הודו.
חוויות לרוב,טרנספורמציה בגג העולם, כמו שהרגשתי רגע לפני.נופים מ ד ה י מ י ם . הירוק, המים,ההרים נעמו לי מאוד, מאוד.
לחצות את ההימלאיה אינו עניין של מה בכך, לראות את הדאלי לאמה, מקרוב,לחוש בקדושתו,גם זה לא קורה כל יום ולא יומיים.להפקיר את גופי ונפשי בידיו של נהג הודי המחובר לצפצפה ולנוהל שיירה,גם זה לא ברור מאליו.
כן אפשר להבין. היה זה הטיול,בהא הידיעה.המון עוצמה פגשתי שם,בהרי ההימלאיה, עוצמה של טבע,של צבעים,מים זורמים.אפרופו מים ,אפשר להגדיר את החוויה בכללותה ,ביסוד המים.יש להם הרבה מים,במונחים שלא נבין לעולם, נהרות שוצפים בזרימתם, הרים מושלגים ,מים בכל פינה,רחוב,סמטה,מעבר...מים ובכל זאת , הלכלוך פושט ומתפשט בכל ,יש הפסקת מים, בעיות ניקוז מים, שטפונות מים, מים קרים...כך סובב לו הגלגל סביב המים,אסור לשתות מן המים. מים קרים.....מצאתי עצמי מתקלחת באוהל, 3 מעלות, והמים הזורמים? מקנקן שבארצינו משמש ללימונדה....למתוח את גבולות היכולת האישית,הרגשית, ההשרדותית...מדהים וראה זה פלא, המים הספיקו ...לישון ולסמוך על הנהגים, להתחבר כמעט מיידית ל"זמן הודו".אמרו שתי דקות? התכוונו בין עשרים לשעתיים, אמרו חמש דקות? זה כבר תלוי.......
הפרות ברחובות,הכלבים המשוטטים, הקופים המשחקים ואיה החתולים? תעלומה שטרם פתרנו.
החיוך והרצון לעשות למען, לעזור,להושיט, נעם לנו מאוד .חבל לאדק והמצ'וויל פראדש. הנהג המקסים שתבע סלוגן, בכל פעם שעצרה שיירת הג'יפים: "maybe fhoto mabe toylet" , נפלא !!!!
צילמתי, וצילמתי,וצילמתי וברגע אחד,לא ברור נעלמה המצלמה על כל 300+ תמונותיה,ותגובתי היתה,ברוח הודו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה