גדרות ומה שביניהן

המאמר כבר פורסם ב"נומיינד",26.6.11 ,מקבלת תגובות ואני אוהבת את זה ,מי לא....?! אני אוהבת את זה שהמסרים שלי והמאמרים שלי מהדהדים,מפעילים את הקורא.זה בעצם חלק ממה שהניע אותי לשבת ולכתוב את הספר שלי(שבקרוב ייצא לאור).ההתרגשות באויר,  אני מחכה  בכליון עיניים להחזיק ביד את הבייבי שלי ובמקרה זה אני לא מדברת על אלה שילדתי פיזית וגידלתי(3 בנות מקסימות)....

אז כמו שאת/ה שם/ה לב\אני בהתחדשות,דברים קורים,וזה יופי.אוהבת את התנועה, את השינוי,את הגיוון בתוך השגרה של החיים.
להזיז את הצ'י, לנוע,להתנועע....
סו"ש נעים שיהיה לכולנו

להחזיר עטרה ליושנה

כבר לילה , האדרנלין עדיין עובד.....ולמה?
חזרתי לפני כשעה מאימון חוויתי. הוזמנתי למשחק כדור רשת נשים.הגעתי בלי ציפיות,פרט לגעגוע למשחקי כדור.
פגשתי קבוצה של נשים,מקצועניות וטובות.איזה כייף.עכשיו נותרה השאלה,מה המצב שלי? איך הכושר? זוכרת לשחק? מה עם תפיסות הכדורים, מה עם ההנחתות....? בקיצור העפתי חלודה פה ושם,התמודדתי עם הפרפקטציוניזם שלי....ונשארתי עם טעם של עוד.טרם סיפרתי ,כי מדובר בקבוצה שהיא אלופת הליגה בצפון..!!
בקיצור עושה חשק ועוד איך.... נפגש בליגה  :)

להוציא או להכניס,זו השאלה....?!

מה לעשות עם תסכול? עם עצב? עם חוסר שליטה או דכדוך? לאן לפנות? למקרר?, לפחממות? או אולי לנעול נעליים ולצאת להליכה טובה, רכיבה על אפניים, ריצה או שחיה?
אם אתם שואלים אותי, אז יש דרכים שונות ומגוונות,אני בעד להוציא במצב זה ולא להכניס....קלוריות :)
לשחרר דרך הפתחים,אני נוהגת לומר.......
לתעל את האנרגיה.
אם זה מצליח לי תמיד ??
קורה שגם אני מועדת,ואז  יש תמיד את הסמן הימני שמחזיר למסלול.אשרי הסמן הימני שלי .
לפעמים אני פשוט לוקחת צבעים ,קנבס/בריסטול ומציירת,לפעמים הולכת והולכת ומדברת ומשוחחת עם היקום ועם עצמי, לפעמים שוקלד טוב, מריר עם אגוזים מזן משובח עושה לי את זה.
כרגע בא לי שקט.