יום חמישי, 19 באפריל 2012

לטלפן ליקום

קיבלתי טלפון היום מרגש ביותר. "שלום" היא אמרה לי,"זו את, רונית?" ומכאן השפה קלחה ,וכל סיפורה על כך שיש לה הכל ואין לה,על כך ש"כילדה הלכתי לאיבוד ומרגישה שאני משמרת את המקום הזה"... והשיחה המשיכה ,והמשיכה כשאני מקשיבה ומהדהדת מדי פעם ,שופכת אור  על אותם ניצוצות שקיימים בעולמה שיגדלו ויעצמו. הפער הזה הענק בין מה שיש לה, לכך שהיא מסתובבת בחיים "מסויטת", ניתן לצמצום.הביקורת העצמית שלה, האוטומט המאוד משוכלל שפיתחה מאז שזוכרת את עצמה והיא ממש לא צעירה ,בעלת משפחה ענפה ,ילדים ,נכדים, יכול בהחלט להשתתק ולהנמיך את הווליום שלו ע"י החיבור למה שיש, בלי לשקר את העצמי,רק להתבונן במה שיש , בקביעות, בהתמדה ולנשום את זה פנימה, להפנים את זה. במקרה שלה נדרשים תהליכים נוספים ,אשר שיקפתי לה במהלך השיחה.
 המרגש הוא שהשיחה נפתחה בזה שהספר "מפתחות לגן עדן מכתבים מהגיהנום" כאילו נכתב בשבילה,כאילו בשמה....כ"כ התחברה לכתוב, לחלקים שונים כמו "להתיידד עם הפחד" , וגם ל"בין עצים וגבים עובר עמוד שדרה אחד" ...מרגישה כי באה לעולם נטולת שורשים ומצד שני מאוד התחברה לעץ הסקויה ,(ממש כמוני)שבציור לא מודע ציירה אותו כך,רחב ,גדול ,ענק וכמובן עם נוכחות שמצריכה שורשים מספיק עמוקים כדי להכיל אותו......
כ"כ מרגש אותי לדעת שהספר שכתבתי נוגע ...
מייד אח"כ קיבלתי טלפון נוסף מאישה חרדית שהספר "נפל לידיה " ופתח את מה שקשה לה לבלוע , את הטראומה שעברה,את המקום הקשה שנמצאת בו, הפרעות האכילה הקשות , הגירושין במגזר והנידוי,בחורה צעירה שכרגע נמצאת בחושך  המאיים מהחברה שבה היא חייה.
טלפון שהביא אותי שוב לרצון שאוכל לטפל ,לתמוך ולעזור לכאלה שאין ידם משגת לשלם עבור הטיפול. המקום של המטפלת שזו עבודתה ושכרה בצידה פוגש את המקום ההתנדבותי  והמשבצת הזו תפוסה.
כן, יש לי חלום שאוכל לטפל באותם מקרים שהידע והיכולות שלי יועילו להם מבלי לתת את הדעת לנושא השכר.
וכאן אני כנראה צריכה "לטלפן" ליקום , "אתה שומע, אני מבקשת ערוץ שפע כך שאוכל לתרום את חלקי ואת הנסיון והידע שצברתי לכל אותם אלה שידם אינה משגת אך מאוד זקוקים ..."
אז הנה, שלחתי, ביקשתי,מבקשת, אתה שומע????